יוֹם אֶחָד, בְּלִי שׁוּם סִיבָּה מְיוּחֶדֶת
שׁוּם דָּבָר לֹא הִסְתַּדֵּר.
אָז הֶחְלַטְתִּי לִפְנוֹת לְכִיוּוּן אַחֵר.
כְּשֶׁשּׁוּם דָּבָר לֹא הוֹלֵךְ לְפִי הַתִּכְנוּן, לִפְעָמִים עוֹזֵר לְשַׁנּוֹת כִּיוּוּן.
סֵפֶר אוֹפְּטִימִי וּמָלֵא הַשְׁרָאָה שֶׁמַּזְכִּיר לָנוּ שֶׁאִם מְנִיחִים בַּצַּד אֶת הַחֲשָׁשׁוֹת וְהַפְּחָדִים, אֶפְשָׁר לְהָעֵז לַעֲשׂוֹת דְּבָרִים מוּפְלָאִים.
