יש רק דרך אחת להתמודד עם השפע הבלתי נתפס של הדברים ששותים לנו את הזמן בעולם המודרני: להבין שהזמן שלנו הוא משאב מוגבל מאוד ושלא משנה מה נעשה אנחנו אף פעם, לעולם, בחיים לא נצליח לסיים לעשות את הכל.
אלה עלולות להיות חדשות רעות מאוד לכל אלו מאיתנו שהתמכרו ל"ניקוי" המייל מהודעות וסימון של וי אחרי וי ברשימת המטלות, אבל האמת הפשוטה היא שלא משנה כמה ננסה להיות על זה, בראש הטבלה, בטופ של המשחק שלנו – אף פעם לא נספיק את מה שהעולם שאנחנו חיים בו דורש מאיתנו.
ועל פי אוליבר ברקמן, ההבנה הזו היא הדבר הכי טוב שיכול לקרות לנו בחיים.
ברקמן מספר לנו את סיפורו האישי וכיצד מ"גיק של פרודוקטיביות" שעוסק באופן מקצועי בהתייעלות ושיטות לניהול זמן הוא הגיע לתובנה הזו ששינתה את חייו.
היא העניקה לו פרספקטיבה אחרת על החיים, נקודת מבט שהובילה אותו ללמוד איך לתעדף משימות לא מתוך ניסיון להיות יעיל אלא מתוך נאמנות לעצמו, לצרכיו ולערכיו.
ברקמן טוען בספרו כי בכוחה של ההבנה עד כמה הזמן שלנו מוגבל לסייע לנו להבין מה באמת חשוב לנו ומה עלינו לעשות כדי למצוא את הדבר החשוב לנו יותר מכל ולהתחיל לתעדף אותו על פני הדברים האחרים שאולי לא נספיק לעולם. הוא מלמד כיצד להתמודד עם FOMO – החשש שנפספס דברים טובים בדרך וכיצד לדבוק במה שיעשה לנו טוב באמת ולא בגחמות חולפות או השגת מטרות זמניות שנועדו להסיח את דעתנו ותו לא.
הוא מדבר על המלכודת של הנוחות שאמורה להעניק לנו את האשלייה שחסכנו זמן, לעומת השקעת הזמן במה שחשוב לנו.
דרך שימוש בדוגמאות מהחיים וגם במשנתם של פילוסופים מסייע לנו ברקמן להבין שאין לנו ברירה אלא לבחור כמה דברים, להקריב את כל היתר ולהתמודד עם תחושת האובדן הבלתי נמנעת שתתלווה לכך.
זהו ספר חכם, מטלטל ומאיר עיניים שכולנו זקוקים לו בעת הזו.
