לכל משפחה, מגובשת ככל שתהיה ומתפקדת לעילא, יש את הסדקים שלה.
משברים ותלאות גורמים לסדקים האלה להתרחב, להעמיק, לעלות על פני השטח.
האחיות ויולט, מתילד ולואיז חיות הנפרד זו מזו, כל אחת מהן בנתה את עצמה בדרכה שלה.
אבל הן נפגשות בכל שנה בבית הקיץ המשפחתי.
לה גאריג הציורית שמתעוררת לחיים במהלך החופשה היא המקום שבו האחיות הופכות שוב לילדות חסרות דאגה. הן משתובבות יחד, צוחקות בפה פתוח ועיניים עצומות כאילו משקל טרדות היומיום נושר מהן בבת אחת, ומניחות בצד את המטענים שהן סוחבות על עצמן, כולל אלה שמונחים ביניהן.
אבל השנה משהו השתנה.
בשנה הזו, משהו גורם להן, לשלושת האחיות, להיפתח ולדבר באמת, מכל הלב. הן עומדות לראות זו את זו כפי שלא ראו מעולם, חשופות זו לעיני זו באור רגיש ופגיע.
הן עומדות לדבר גם על הכאבים, הקשיים, האשמה והבושה, ולפתוח את הדברים שעמדו ביניהן זמן רב מדי, לשחרר לחלל האוויר את הסודות המרעילים שהזמן לאוורר אותם הגיע וחלף מזמן.
זה ספר על האומץ להיחשף גם במחיר פגיעה, על קשרים פוצעים ועל אחוות אחיות מרפאת. זה ספר על אהבה ומשפחתיות ויחסים ואובדן, זה ספר על סודות ועל שינויים ועל הזמן שחולף.
זה ספר שנותן לך לעצור לרגע את החיים, לצאת מתוכם ולהתבונן עליהם מבחוץ, במטרה לשוב אליהם בחזרה חזקים יותר, מודעים ורגישים יותר כלפי האנשים הקרובים לנו מכולם.
