פַּעַם הַדּוֹד מֹשֶׁה בִּכְלָל לֹא אָהַב חַיּוֹת.
עַד שֶׁיּוֹם אֶחָד הוֹפִיעָה בְּבֵיתוֹ חֲתוּלָה.
הַדּוֹד מֹשֶׁה אָהַב לְנַמְנֵם בַּשֶּׁמֶשׁ.
גַּם הַחֲתוּלָה.
הוּא אָהַב לְהִתְבּוֹנֵן בַּגֶּשֶׁם.
גַּם הַחֲתוּלָה.
"הְמְמְמ," אָמַר. "אוּלַי הַחֲתוּלָה הַזֹּאת לֹא כָּל כָּךְ גְּרוּעָה."
וְאָז הִגִּיעַ כֶּלֶב…
הַדּוֹד מֹשֶׁה פָּתַח אֶת הַלֵּב וְאִפְשֵׁר לַחַיּוֹת לְלַמֵּד אוֹתוֹ מַשֶּׁהוּ חָדָשׁ עַל עַצְמוֹ; הוּא דַּוְוקָא כֵּן אוֹהֵב חַיּוֹת. הוּא מְאוֹד מְאוֹד אוֹהֵב אוֹתָן.
סִיפּוּר מַקְסִים וּמָלֵא הוּמוֹר עַל הַדּוֹד מֹשֶׁה וְעַל חֲבֵרָיו בַּעֲלֵי הַחַיִּים, וְגַם עַל הַחֶדְוָוה שֶׁבְּגִילּוּי דְּבָרִים חֲדָשִׁים וּבִמְצִיאַת אַהֲבָה בְּמָקוֹם בִּלְתִּי צָפוּי.
דֶבּוֹרָה אַנְדֶרְוּוּד כָּתְבָה עֶשְׂרוֹת סִפְרֵי יְלָדִים מְאוּיָּרִים, בֵּינֵיהֶם רַבֵּי־מֶכֶר שֶׁל הַ"נְיוּ־יוֹרְק טַיְימְס".
לֶה־וּוִּין פָאם אִייְּרָה יוֹתֵר מִמֵּאָה וּשְׁלוֹשִׁים סְפָרִים.
